מיזם הומייה מסייע לפיתוח מרפאות מודעות־טראומה הפועלות על פי פרוטוקול טיפול מנוהל, מבוסס־ראיות ומותאם־שלב הכולל אבחון רגיש, התאמת טיפול מודולרית וניטור מתמשך של התקדמות ורווחה נפשית.
מרכז להכשרה מרובדת לטיפול בטראומה במקרה אסון רב-היקף
בכדי שלנפגעי טראומה בישראל תהיה גישה שוויונית, זמינה ואיכותית לשירותי בריאות נפש מיודעי־טראומה במערכת הציבורית.
פרופ' נריה מנהל את התוכנית לטראומה נפשית ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית בבית החולים הפסיכיאטרי של ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה, שם הוא מכהן כפרופסור לפסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכיאטריה. פרופ' נריה סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1977, תואר שני ב-1982 ודוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה בשנת 1994. לימד עד שנת 1999 באוניברסיטת תל אביב, ולאחריה שהה בשנת שבתון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם הוא מתגורר כיום. בין מחקריו הבולטים, היה המחקר על שבויי צה"ל ובחינת השפעת פיגועי 11 בספטמבר על תושבי העיר ניו יורק. בתחום זה, המצוי ברלוונטיות-מיידית לתחום הטראומה במתאר אסון רב-היקף, פרסם פרופ' נריה כ-50 מחקרים בעיתונות המקצועית.
מנהל את המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", פרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. פרופ' מנדלוביץ סיים לימודי תואר שני ושלישי באימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע, ולאחר מכן השלים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת ת"א. התמחה במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", ושימש כמנהל מחלקה במרכז זה. לשעבר ראש התוכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. שירת כמפקד המלש"ע (המתקן של צה"ל לטיפול בנפגעי טראומה מלחמתית), והקים את המרכז לאבחון combat PTSD עבור משהב"ט ומהווה מרכז מתמחה יחיד בתחום זה בישראל.
פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, מנהל מרפאת מבוגרים במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", ויושב הראש של החברה הישראלית לבריאות הנפש בקהילה של ההסתדרות הרפואית. סיים בהצטיינות לימודי תואר מוסמך בבריאות הציבור. היה ממקימי המערך הפסיכיאטרי ההתנדבותי במרפאה הפתוחה למהגרי עבודה ולמבקשי מקלט של עמותת רופאים לזכויות אדם-ישראל, וניהל את המרפאה. המנהל הראשון של מרפאת "גשר"- מרפאה פסיכיאטרית למבקשי מקלט וקורבנות סחר של משרד הבריאות. שימש כיועץ לבריאות הנפש של פליטים, מבקשי מקלט וקורבנות סחר במסגרות שונות של האו"ם. פרופ' לוריא הוא מרצה בכיר בחוג לפסיכיאטריה, בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, ומרצה מן החוץ במחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מניעתית, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב.
פרופסור לפסיכיאטריה קלינית בקולג' לרופאים ומנתחים של אוניברסיטת קולומביה (ניו יורק) ופסיכיאטר מחקרי במכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק. בעל ניסיון של עשורים במחקר על טיפולים פסיכותרפויטים ותרופתיים להפרעות מצב רוח (דיכאון), הפרעות חרדה והפרעות אישיות, ובעשורים האחרונים בעיקר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית. עיקר פרסומו הוא בתחום הפסיכותרפיה הבין-אישית (IPT). פרופ' מרקוביץ הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת קולומביה קולג' לרופאים ומנתחים והתמחה בפסיכיאטריה במרפאה הפסיכיאטרית פיין וויטני של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל/בית החולים ניו יורק-פרסביטריאן.
פרופ' ויינברג הוא פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קולומביה/המכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק. מחקריו מכוונים ליישום ולהפצת התערבויות יעילות ובנות-קיימא הניתנות להרחבה כדי לצמצם את הפער שבין עולם המחקר לבין עולם הטיפול. מוקדי המחקר שלו כוללים חקר יישומי בתחום בריאות הנפש ומחלות גופניות שונות והתמכרויות. הוא בעל ניסיון קליני, מחקרי והוראתי רב, ומומחה בהתערבויות קצרות טווח, מבוססות ראיות, לטיפול בהפרעות שונות בתחום בריאות הנפש.
פרופ' ברנר היא פסיכולוגית, פרופסור לפסיכיאטריה, נוירולוגיה, רפואה פיזית ושיקום באוניברסיטת קולורדו, ומנהלת מספר תוכניות מחקר ותוכניות טיפול קליניות רחבות היקף. פרופ' ברנר היא עמיתה באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (חטיבה 22, פסיכולוגיה שיקומית). תחום המחקר העיקרי שלה הוא פגיעה מוחית טראומטית, הפרעות פסיכיאטריות משולבות (co-morbid) ואובדנות. היא משמשת כמנהלת חטיבת המחקר של האגודה האמריקאית לאובדנות, ועורכת שותפה של כתב העת לשיקום חבלות ראש. לפרופ' ברנר יש מספר רב של פרסומים מובחרים, והיא שותפה בוועדות לאומיות בתחום הטראומה והטיפול בה.
ד"ר ניצה נקש-אקסלרוד היא פסיכיאטרית מומחית ומנהלת מרפאת דרור לטיפול ומחקר התנהגותי קוגניטיבי CBT. עבדה כרופאה פסיכיאטרית בכירה ביחידת הטראומה עם נכי צה"ל ונפגעי טראומות אזרחיות. השתלמה במרכז לטיפול וחקר החרדה באוניברסיטת פנסילבניה בשיטת הטיפול בחשיפה ממושכת (PE) Prolonged Exposure לנפגעי הפרעת דחק פוסט טראומטית ובטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית והפרעות חרדה. מעבירה סדנאות לטיפול ב-PE" בארץ ובעולם, ומדריכה מטפלים בתחום. חברה בוועדה לקווים מנחים לטיפול ב-PTSD (פוסט טראומה) של משרד הביטחון , ממחברי הספר "טיפול בהפרעה פוסט טראומטית באמצעות חשיפה ממושכת PE, ממחברי פרקים בנושא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ב-PTSD במספר ספרים ופירסמה מאמרים בתחום.
ד"ר רפאלי היא פסיכולוגית קלינית מומחית בישראל ובניו-יורק. היא חברה מייסדת בסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לטיפול בין-אישי (ISIPT), מדריכה ומכשירה מוכרת בטיפול בין-אישי(IPT) על ידי הארגון, וחברה בועדת ההסמכה הבינלאומית של ה-ISIPT. היא הודרכה בגישה במכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו-יורק המסונף לאוניברסיטת Columbia, בפרט בעבודה עם מבוגרים הסובלים מ-PTSD (עם פרופ' John Markowitz), ועם ונוער הסובלים מדכאון (עם פרופ' Lena Verdeli) . היא בעלת ניסיון כמטפלת וכמדריכה במספר רב של אדפטציות של גישת ה-IPT ובהן עבודה עם מתבגרים (IPT-A), עם קבוצות (IPT-G), עם אנשים הסובלים מפוסט-טראומה (IPT-PTSD), ועם אלו הסובלים מהפרעה ביפולארית (IPSRT – Interpersonal and Social Rhythm Therapy) .היא משמשת כמדריכה וכ-master co-trainer בתוכנית משותפת של אוניברסיטת קולומביה וארגון הבריאות העולמי (WHO) שיעודה הפצת גישת ה-IPT במדינות מתפתחות. היא פרסמה מאמרים תאורטיים ותיאורי מקרה של טיפולי IPT. ד"ר רפאלי, לשעבר מנהלת, פסיכולוגית ראשית ומתאמת הכשרה בשירותים הפסיכולוגיים של אוניברסיטת בן-גוריון, מקדישה כיום את זמנה המלא לייעוץ וליוזמות הפצה חדשות ברחבי הארץ, במטרה ליישם את גישת ה-IPT ושיטות מבוססות מחקר קשורות בטיפול בטראומה.
פרופ' לוי-בלז, פסיכולוג קליני מומחה, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. חבר הנהלה וראש אגף המחקר בעמותת "בשביל החיים". יו"ר השדולה למניעת אובדנות באקדמיה. חבר במועצה הלאומית למניעת אובדנות ויועץ בכיר בתוכנית הלאומית למניעת התאבדות. חוקר, מטפל, מדריך ומרצה מזה שנים רבות בתחומי חוסן וצמיחה, כאב נפשי, מניעת אובדנות ותמיכה במשפחות בגופים ציבוריים, פרטיים וממשלתיים שונים. פרסם למעלה ממאה מאמרים בכתבי עת מדעיים בתחומי מניעת אובדנות, פגיעה מוסרית, וצמיחה ממשבר. העורך הראשי של הספר "להאיר את הרי החושך: אובדנות בקרב בני נוער" ושל הספר "מתחת לשמיים השחורים" – שיחות על כאב נפשי, אובדנות ותקווה.
פרופ' אמסלם, פסיכיאטר ילדים ונוער, הוא חבר סגל ופסיכיאטר חוקר בבית החולים הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק ובמחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה. פרופ' אמסלם התמחה בבית החולים שיבא בתל השומר, והשלים תת התמחות קלינית בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מחקריו עוסקים בפיתוח ומדידת היעילות של התערבויות קצרות מבוססות וידאו בהפחתת סטיגמה כלפי פסיכיאטריה והנגשת טיפולים נפשיים.
